התזמורת הקאמרית הקיבוצית תופסת מאז את מקומה הראוי בין המוסדות המוסיקליים המובילים והפעילים ביותר בחיי התרבות בארץ. היא מורכבת מחברי קיבוצים ומושבים וכן מתושבי עיירות הפיתוח הרחק מהערים הגדולות.

שני רעיונות בסיסיים חברו יחד לייסודה של התזמורת הזאת.

מתן תעסוקה מכובדת ואפשרות ליישם את הכישרונות והידע למוסיקאים מקצועיים בני הקיבוץ והמושב. עם השנים הפכה התזמורת גם מוקד משיכה ומקלט מקצועי למוסיקאים עולים, בעיקר מברית המועצות לשעבר. התזמורת הקיבוצית מעניקה למוסיקאים נפלאים אלה מסגרת פעילות במקצוע, שבו הם עסקו ופרחו, וכן סיוע בהיקלטות בארצם החדשה.

מאידך, נותנת התזמורת הזדמנויות אמנותיות נדירות וברמה גבוהה מאד לתושבי המקומות המרוחקים ממרכזי התרבות. לא תמיד קל לתושבי הקיבוצים והמושבים, אך גם לתושבי עיירות מרוחקות בצפונה או בדרומה של הארץ, להזדמן וליהנות ממגוון אירועי התרבות שמציעות הערים הגדולות (ירושלים, תל-אביב וחיפה). התזמורת הקיבוצית הישראלית מביאה את החוויה המוסיקלית האיכותית גם לאזורי ספר אלה.

ברבות השנים הפכה התזמורת הקיבוצית הישראלית לתזמורת רפרטוארית מובילה, והיא מנגנת מוסיקה קלאסית ומודרנית ברמה שמבטיחה לה להימנות בין התזמורות הטובות ביותר מסוגה. כוכבים אורחים רבים הופיעו כבר עם התזמורת הזאת, והתלהבו מהאיכות של הנגינה ומהאווירה המיוחדת האופפת אותה. גם הופעות אורח בחוץ לארץ ביססו את חשיבותה האמנותית.

הרפרטואר הרחב כולל מבחר עשיר של מוסיקה קלאסית קלה ויצירות מודרניות. דגש מושם גם על הביצוע של יצירות מאת מלחינים ישראליים מקוריים. תחת שרביטו של המנצח ירון גוטפריד התפתחה התזמורת לכרטיס הביקור של התרבות הקיבוצית בארץ וגם מחוץ לגבולות ישראל.

המיזמים של התזמורת הקאמרית הקיבוצית

מיזמים קבועים

תכניות מוסיקליות לנוער

לנוער, המוסיקה הקלאסית בכלל והביקור בקונצרטים בפרט, הוא במרבית המקרים דבר זר ובלתי מקובל. את המושג תזמורת סימפונית מכירים צעירים רבים רק מן התיאוריה הנלמדת בבתי הספר. עם זאת, למרבה הפלא, קיימת דווקא בקרב הנוער התעניינות גדולה במוסיקה קלאסית ובהאזנה לקונצרטים, בתנאי שאלה מוגשים לו בצורה התואמת את ציפיותיו ואת הרגלי ההאזנה שלו.

התזמורת הקיבוצית הישראלית פיתחה בהקשר זה בשיתוף עם משרד החינוך והתרבות שתי תכניות לדוגמה, הנותנות למאזינים צעירים הזדמנות להתוודע לדרך הפעולה, לצליל ולרפרטואר של תזמורת קלאסית.

התכנית המרחבית

תכנית זו מכוונת לקירוב המוסיקה הזאת המנוגנת על ידי תזמורת סימפונית לתלמידים משכבות גיל שונות.

התזמורת מופיעה באחד מאולמות הקונצרטים האזוריים עומדים לרשותה ומנגנת במשך בוקר שלם פעמים אחדות תכנית קבועה בת כשעה בפני קהל מתחלף של תלמידים בגילים שונים מבתי הספר שבאזור. מדובר בתכנית קצרה ומלהיבה המכוונת במיוחד לאוזן "הבלתי מיומנת" ובמהלך השעה מוגש חתך מייצג של יצירות תזמורתיות מוכרות.

התכנית קוצרת הצלחה בלתי רגילה בכל הארץ מזה הרבה שנים, וגם תזמורות אחרות אימצו לעצמן את הדגם הזה לתכניות שלהן לנוער.

תכנית בית הספר

תכנית בית הספר מיישמת דגם אחר ומגישה באמצעות הרכבים קאמריים או הרכבים כליים מתוך התזמורת יצירות שונות בתוך כיתות בית הספר במהלך כל שנת הלימודים. בכך ניתנת לתלמידים ההזדמנות להכיר מקרוב קבוצות כלי נגינה שונות מתוך התזמורת ולעקוב בהדרגה ובמסגרת תכנית הבנויה באופן שיטתי ומושכל אחרי הקשרים ביניהן. מלבד זאת, נוצר קשר ישיר בין התלמידים לנגנים.

בסיום השנה מנגנת כל התזמורת בהרכב מלא קונצרט במסגרת בית הספר. בשלב זה מכירים כבר התלמידים את רוב כלי הנגינה ואת חשיבותם היחסית בתזמורת, את הרפרטואר, וגם, מה שחשוב לא פחות, את הנגנים באופן אישי.

דגם חדש זה אמור להיבחן תחילה במהלך שנת 2004 בבתי הספר של עפולה ושל בית-שאן ולאחר מכן להקיף את כל האזורים.

הקונצרטים בספר

הדגם של הקונצרטים בספר נמנה בין תכניות המצליחות ביותר של התזמורת הקיבוצית. המטרה היא להביא אל האוכלוסייה הכפרית ולתושבי עיירות הפיתוח של ישראל את תכניות התזמורת הקלאסית, שכן תושבים אלה לא תמיד יכולים להרשות לעצמם מסיבות של פנאי, אך גם מסיבות כלכליות, ביקור באולמות קונצרטים בעיר הגדולה.

התזמורת מנצלת את שבעת אולמות הקונצרטים האזוריים, שבהם הקהל של אזורי הספר יכול לבקר ביתר קלות. וועדת הרפרטואר, המורכבת מנציגי ההנהלה האמנותית וגם מנציגי המנויים, קובעת את היצירות שתנוגנה בכל עונה, והרפרטואר הזה לא היה מבייש שום תזמורת גדולה. המוסיקה מנוגנת באולמות הקונצרטים האזוריים, ומספר המנויים הקבועים הגיע בינתיים ל-3000. כמובן, מאזין לקונצרטים גם קהל מזדמן.

הדגם הזה הוכיח את עצמו ומהווה הצלחה רבתי, כך שקונצרטים אלה הם כיום החלק החשוב ביותר של פעילות התזמורת.

"אופרת הכפר"

הפרויקט הזה מתקיים משנות התשעים, ובדומה לקונצרטים בספר מכוון לעניין את אוכלוסיות הספר במוסיקה הקלאסית. במקרה זה האופרה היא במרכז, וזהו אתגר גדול במיוחד הן למארגנים והן למבצעים.

כולם עמדו בהצלחה מרבית במשימה, ועונת 2004 היא העונה השביעית של האופרה בכפר.

מארגני הפרויקט הצליחו גם לגייס זמרי אופרה בינלאומיים (למשל מוילנה ומוורשה) להופעות אורח, והם שרו בשש אופרות שונות באזורי הפריפריה בארץ.

גם פרויקט זה נחל הצלחה אדירה. דווקא בשל השיתוף של אמנים זרים הייתה החדירה אל לבבות השומעים, אשר עתותיהם אינן פנויות וידם אינה משגת ביקור באופרה קבועה, יותר חלקה ומוצלחת.